האולימפיאדות, שמיועדות להיות אירועים שמאחדים את הספורטאים והצופים תחת דגל של סולידריות ושלום עולמי, הפכו פעמים רבות לזירה פוליטית חמה. במהלך ההיסטוריה, האולימפיאדות לא היו רק פסטיבל של הישגים ספורטיביים, אלא גם מקום שבו מדינות רבות השתמשו באירוע זה כדי להציג את כוחותיהם הפוליטיים, לשדר מסרים ולעיתים אף להחרים את המשחקים בתגובה למדיניות של מדינות אחרות. מההחרמות הגדולות ועד ההתמודדויות הגיאופוליטיות, האולימפיאדות תמיד היו מקום שבו ספורט ופוליטיקה נפגשו.
החרמות אולימפיים: הפוליטיקה נכנסת למגרש
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לתערובת של פוליטיקה ואולימפיאדות הייתה החרמת אולימפיאדת מוסקבה 1980. בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, מדינות רבות, בראשות ארצות הברית, החליטו להחרים את המשחקים במחאה על הפעולה הצבאית הסובייטית. החרמות נוספות התרחשו גם באולימפיאדה של לוס אנג'לס ב-1984, כאשר ברית המועצות ומדינות הגוש הסובייטי החליטו להחרים את האירועים במחאה על ההתנהלות של המארחים האמריקאים. החרמות אלו, שהיו בעיקר תוצאה של מתחים פוליטיים בין המעצמות הגדולות, השפיעו לא רק על הספורטאים, אלא גם על המהות של המשחקים עצמם – שהפכו לזירה של סכסוכים גיאופוליטיים במקום של אחווה ספורטיבית.
סכסוכים גיאופוליטיים באולימפיאדות
בנוסף להחרמות, האולימפיאדות היו פעמים רבות מקום שבו סכסוכים גיאופוליטיים קיבלו ביטוי חזק. סכסוכים אתניים וטריטוריאליים התבטאו למשל בעימותים בין ספורטאים ממדינות עוינות, כאשר המשחקים עצמם הפכו לעיתים לזירה של פרובוקציות. דוגמה לכך היא ההתמודדות בין ספורטאים מישראל וממדינות ערב, במיוחד בצל המתיחות המהותית בין המדינות.
אולימפיאדת מונטריאול 1976 היא דוגמה נוספת, כאשר מדינות אפריקה החרימו את המשחקים במחאה על קבלת ספורטאים דרום אפריקאיים, שהיו חלק משטר האפרטהייד. העניין הפוליטי שנוצר סביב הנושא הזה היה כל כך חזק, שהוא הוביל לפסילה של מדינות רבות שהיו אמורות להשתתף, והפך את המשחקים למפגן של מחאות פוליטיות ולא של ספורט טהור.
השפעתן של אולימפיאדות על המאבקים הגיאופוליטיים
המעבר לאולימפיאדות של המאה ה-21 לא העלים את הפוליטיקה מהמשחקים. גם כיום, כאשר העולם הרבה יותר מקושר ומגוון, קיימת השפעה פוליטית ישירה על האולימפיאדות. דוגמה לכך אפשר למצוא בסנקציות שהוטלו על רוסיה לאחר פרשת סמים גדולה שזעזעה את עולם הספורט. רוסיה הושעתה מהשתתפות באולימפיאדה 2018 בפיונצ'אנג, והספורטאים הרוסים השתתפו כ"ספורטאים נייטרליים". מדובר בהחלטה פוליטית שבאה כתוצאה של מדיניות עולמית נוגעת לשחיתות ספורטיבית ואי-ציות לחוקי האתיקה האולימפיים.
כמו כן, בעימותים כמו המתח המתמשך בין סין לטייוואן, היה ברור כי אולימפיאדת בייג'ין 2008 ואולימפיאדת בייג'ין 2022 היו גם הזדמנויות עבור סין להציג את עוצמתה הבינלאומית, בעוד שטייוואן מצידה ניסתה להציג את זהותה הלאומית הייחודית.
סיכום
ההיסטוריה של האולימפיאדות היא לא רק סיפור של הישגים ספורטיביים ודרמות על המגרש. היא גם סיפור של פוליטיקה, מאבקים גיאופוליטיים וקשיים הנוגעים לשוויון ויושר. האולימפיאדות ממחישות את הקשר ההדוק בין ספורט ופוליטיקה, כאשר מדינות רבות מנצלות את האירועים כדי לקדם את הא agendas הפוליטיים שלהן ולהציג את כוחן על במאי עולמי. עם כל הכבוד להשפעה החיובית של המשחקים על הדימוי של סולידריות ושלום, אי אפשר להתעלם מכך שהאולימפיאדות לא היו תמיד חופשיות מפוליטיקה – והן גם היום לא. התערבות זו בהחלט מהווה אתגר לתפיסה האולימפית של "ספורט ללא גבולות".
